עייפות ותשישות

עייפות היא המחלה של הקידמה. העולם בו אנו חיים כל כך מורכב, מופצץ באינפורמציה, מכל מסך אפשרי. כמעט בלתי אפשרי למוח האנושי להכיל את כל המידע, לא כל שכן להשתמש בו. אנו בריצה מתמדת אחרי הידע, אחרי המיילים, ה SMS'ים, החדשות,, העדכונים. אם לא נשיג את הידע נישאר מאחור, אחרים יעברו אותנו, לא נשתלב. כמה שזה מעייף! יחד עם הסטרס שבחיי הקדמה, איננו מניעים את גופנו מספיק, איננו מניעם את האנרגיה בגוף. האדם המודרני נייח, לא מניע את איבריו ואת שריריו במידה מספקת והתוצאה היא: הגוף מתקשח, השרירים מכווצים, הדם לא מגיע ביעילות לחלקי הגוף השונים  ולא מביא את כמויות החמצן הדרושות. אנו בסטרס קבוע, מצב בו הנשימה שטחית והגוף דרוך דרך קבע. במצב של סטרס מערכת החיסון חלשה יותר ומתקשה לעמוד מול וירוסים כדוגמת EBV הגורם למחלת הנשיקה, ההרפס, האינפלואנזה הגורם לדלקות גרון ושפעות.      

עייפות היא התוצאה המתבקשת. הקשר בין עייפות כרונית לפעילות גופנית מאומצת לא הוכח בשום מחקר. בפועל כל אחד יודע מניסיון החיים שלו שמצבי התשישות הקשים מגיעים כשאין חשק, כשמיואשים, עצובים, כשמרגישים לא שווים…

הגוף שלנו "יודע" לעבור ממצב של עייפות למצב של חיוניות תוך מספר שניות. דמיינו שחזרתם מיום עבודה לחוץ ומפרך ובבית חיכתה לכם אהבת חייכם עם חיבוק אוהב. תוך שניות תתחלף תחושת העייפות הקשה בחיוניות וטיפוס על האולימפוס ייראה כמשימה פשוטה למדי.

לא מפתיע שהרפואה המודרנית לא מצאה עד כה ריפוי למחלת התשישות הכרונית, והתרופות המוצעות פועלות בעיקר על המרכיבים הנפשיים, כמו תרופות אנטי דיכאוניות.

הטיפול במרפאת ד"ר מץ, בגישת NSA, פועלת על מערכת העצבים, זו האחראית על היכולת לעבד את נתוני הסביבה, ולהפעיל את הגוף בהתאם. דפוסי ההפעלה של המוח הם די קבועים. הם נקבעו במשך השנים על פי חוויות הילדות, ההורים, המורים, המפקדים, התאונות הפיזיות. למדנו לתפוש את עצמנו בצורה מסויימת- דאגנים, חרדתיים, מהוססים, חסרי ביטחון, עצבניים וכו' וקשה לנו להיפטר מהאוטומט הזה של המוח. עייפות היא התוצר המתקבל.  הטיפול בעמוד השדרה, בהשפעתו הישירה על חוט השדרה,משפיע על הטון (טונוס- מתח בסיסי) של מערכת העצבים. הוא פועל כמעין מנגנון reset, שממתן בהדרגה את חווית ההישרדות ומאפשר למוח להתבונן אל המציאות לא דרך הפילטר של אירועי העבר. מחקרים שנערכו בבית החולים האוניברסיטאי Irvine בקליפורניה, ארה"ב, עם מכשיר MRI פונקציונאלי, הראו שתחת טיפול NSA יורדת זרימת הדם במוח באזור שאחראי על מערכת העצבים הסימפטטית (החלק ההישרדותי של מערכת העצבים האוטונומית), והיא עולה באונה הקדם מצחית, הקדמית, של המוח, זו האחראית על תפישת ה"עצמי", על תפישה מרחבית ומערכתית של העולם, על יצירתיות וכו'. זה מאפשר למוח  לעשות הערכה מחדש של התנהלותו מול אירועי החיים ולשנות תגובות התנהגותיות אוטומטיות. בפועל, המטופל חש רוגע, שלווה גופנית, נשימה נפתחת. בתהליך הטיפולי תחושות אלו מתבססות בחיי היומיום והמטופל חש שהחיים "קלים" יותר, שהוא מגיב ביותר הכלה ונינוחות למצבים שקודם הוציאו אותו משלוותו, שה"פתיל מתארך". הגוף הופך רפוי יותר ופתוח יותר, עובדה שתורמת להרגשת הביטחון והשלווה. תוצאה ישירה של תהליך זה היא ירידה בעייפות הכרונית.. כיוון שהטיפול מכוון לשינוי עמוק כמתואר, השפעתו של הטיפול הינה לאורך זמן ואף לכל החיים. במקביל לטיפול ניתנת למטופל הכוונה לאורח חיים בריא כמו תזונה ופעילות גופנית.